דלתא קפיטל גרופ בע"מ נ' מאור ואח'

החלטה

ככלל, נוטה אני להסכים עם ב"כ המשיבה, כי מקום בו לא טרח בעל דין להעביר לחברו עותק מהחלטה שהגיש, ולא פעל בכל דרך אחרת בתיק משך למעלה משנה, לרבות הגשת בקשת-המשך בעקבות החלטה שניתנה, הקוראת לתגובה על אותה בקשה – יוצר מצג כי זנח את בקשתו.

איני רואה צורך להכריע בשאלה זו בתיק זה, שכן דין הבקשה להידחות אף בלאו-הכי, ואפילו היה הדיון בה מסתיים סמוך לאחר שהחל.

לא הסיבות למחדל המבקשים מלהתייצב לדיון מכריעות את הכף (וכשלעצמן, הייתי נוטה להיעתר לבקשה לביטול החלטה שניתנה בנסיבות שכאלה), אלא הפגם שנפל לשורשו של ההליך. כאמור בהחלטה שניתנה (בהעדר) במעמד הדיון, אין בפני בית המשפט התנגדות. המסמך שהוגש להוצאה לפועל, ושבטופס הנלווה אליו התבקש לראותו כהתנגדות, אינו אלא עותק נוסף של בקשה לצו מניעה זמני שהוגשה במסגרת תובענה לפסק-דין הצהרתי בבית המשפט המחוזי. לא יעלה על הדעת, שאותו מסמך, נתמך באותו תצהיר, יוגש לשתי ערכאות שונות, על מנת ששתיהן תאלצנה לדון בו. זאת ועוד, אין בו לגופו כל טענה נגד השטר המוגש לביצוע בתיק ההוצאה לפועל בו הוגש (גם אם הוא אכן עמוס כרימון בטענות נגד החוב ועסקת היסוד), ואין הוא מעלה טענות הגנה שטריות (גם אם ניתן, אולי, להסיק כי ישנן כאלה מתוכן הבקשה). המדובר בהגשה מלאכותית של כתב טענות שכבר נעשה בו שימוש – ודינו היה להימחק על הסף.

אעיר, כי בבקשתם לביטול ההחלטה נדרשו המבקשים לעניין זה, והם מסתמכים על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל (כתוארה אז), שזיהתה את הבקשה כהתנגדות והורתה להעבירה לבית המשפט, אולם בכך אין ולא כלום. המבקשים הם שצרפו לכתב הטענות שהגישו את הטופס בו סימנו את האפשרות "התנגדות", וכתבו מפורשות כי הם מבקשים לראות בכך התנגדות. טופס זה עמד לנגד עיני כב' הרשמת, ומן הסתם הטעה אותה להורות על העברת המסמך. אין בעצם זיהוי והעברה אלה כדי לצקת לתוך המסמך את מה שאין בו, או להופכו להתנגדות בהבל-פה.

לפיכך, מאחר שאין אנו עוסקים במצב של ביטול "מחמת הצדק", משום פגם שנפל במתן ההחלטה בהעדר המבקשים, הרי שאלת הביטול נתונה לשיקול דעת בית המשפט; ומאחר שלהליך העיקרי לגופו אין כל סיכוי להתקבל – אין שיקול הדעת מוביל אלא לדחיית הבקשה.

הבקשה נדחית, איפוא.

רק מחמת שהמשיבה לא טרחה אף היא להגיש דבר-מה לתיק לאחר קבלת ההחלטה הקוראת לתגובה (לפני כשנה וחצי), לכל הפחות בקשה כי יומצא לה העתק הבקשה, איני עושה לצו להוצאות בבקשה זו.

בשולי הדברים אעיר, כי החלטה אחרת שלי מהיום, ע"ג בקשת המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, והמזמינה צירוף תצהיר לאותה בקשה, ניתנה קודם שראיתי את תגובת המבקשים על תגובת המשיבה, ומובן כי אין היא רלבנטית יותר, שכן אין מקום לעיכוב הליכים כלשהו, אף אם יצורף תצהיר.

ניתנה היום, כ' אב תשע"ב, 08 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: